החיים שלנו הם כמו הגלים בים.
יש גלים גבוהים ונמוכים, חזקים וחלשים ויש גם ים שליו.
איך החיים שלנו נראים? או יותר נכון: איך אנחנו בוחרים לחיות את החיים שלנו?
אני מרגישה שלפני מספר שנים החיים שלי נראו כמו הגלים הגבוהים והנמוכים בים, גם כמו הגלים החזקים והחלשים, ממש טלנובלה.
יום אחד חיים בשמחה ויום למחרת בעצב.
קיצונויות
לאט לאט עבדתי עם עצמי (גם היום עובדת עם עצמי) והחיים שלי התחילו להתאזן, יש גלים עדינים יותר.
היום אני יכולה להגיד שאני מקבלת את הגלים בצורה שונה.
אני מאמינה שהחיים כמו הגלים בים, אך הגלים שאני חווה היום הם הרבה יותר מאוזנים.
כשמגיע גל, אני מקבלת אותו, חיה אותו עם כל הרגש שלו. אני בתוך הגל, עוברת דרכו, מרגישה אותו בכל גופי ונשמתי.
אני יודעת שזה לזמן מוגבל, הוא תיכף עובר חולף. אני יוצאת ממנו ונושמת, ממשיכה הלאה.
אני מבינה שהגלים האלה הם חלק מהחיים בפלנטה הזאת, אני יודעת שהגלים האלה מחזקים אותי.
אני מגלה כל פעם מחדש שיש בי את הכוחות להתמודד, הכוחות להצליח לצאת ולהמשיך לשלב הבא.
אני ממש אוהבת את הים, אני חווה אותו אחרת, בצורה שלווה יותר, עם הבנה, עם חמלה, עם סבלנות, עם קבלה.
ברגע שאני יוצאת מהגל אני עם המון שקט נפשי, שלווה, בטחון, אהבה, הבנה, הודיה ועם חיוניות
אוהבת
גבריאלה